יפה קול על שיר השירים רבה ה׳:י״ד

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שיר השירים רבה ה׳:י״ד
14 יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, אֵלּוּ לוּחוֹת הַבְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, טז: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה, גְּלִילֵי זָהָב, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט, יא: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה, מַעֲשֵׂה נִסִּים הָיוּ נִגְלָלִין הָיוּ שֶׁל סַנְפִּירִינוֹן הָיוּ וְהָיוּ נִגְלָלִין. רַבִּי מְנַחֲמָא בְּשֵׁם רַבִּי אָבוּן אָמַר וַחֲצוּבִין מִגַּלְגַּל חַמָּה הָיוּ. כֵּיצַד הָיוּ כְּתוּבִין, חֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה וַחֲמִשָּׁה עַל לוּחַ זֶה, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, כְּדִבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים ד, יג: וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי עֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה וַעֲשָׂרָה עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד, יג: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אָמַר עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים, עֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה וְעֶשְׂרִים עַל לוּחַ זֶה. רַבִּי סִימָאי אוֹמֵר אַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה וְאַרְבָּעִים עַל לוּחַ זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, טו: לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה, טַטְרוֹגָא.
15 חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר בֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִין. רַבִּי יוֹחָנָן כַּד הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָיָה וַהֲוָה מָטֵי בְּדֵין פְּסוּקָא מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, הֲוָה אָמַר יָפֶה לִמְּדַנִי בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מַה גַּלִּים הַלָּלוּ בֵּין גַּל גָּדוֹל לְגַל גָּדוֹל גַּלִּים קְטַנִּים, כָּךְ בֵּין כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה הָיוּ כְּתוּבִים. מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, זֶה הַתַּלְמוּד, שֶׁהוּא כַּיָּם הַגָּדוֹל, הֲדָא דְאַתְּ אָמַר יונה א, ג: תַּרְשִׁישָׁה, הֲדָא מַה דְאַתְּ אָמַר קהלת א, ז: כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם. מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן, זוֹ תּוֹרַת כֹּהֲנִים, מָה הַכָּרֵס הַזֶּה הַלֵּב מִכָּאן וְהַכְּרָעַיִם מִכָּאן וְהוּא בַּתָּוֶךְ, כָּךְ תּוֹרַת כֹּהֲנִים, שְׁנֵי סְפָרִים מִכָּאן וּשְׁנַיִם מִכָּאן וְהוּא בָּאֶמְצַע. עֶשֶׁת שֵׁן, מַה עֶשֶׁת שֵׁן זֶה אַתְּ עוֹשֶׂה מִמֶּנָּהּ כַּמָּה יְתֵדוֹת, כַּמָּה רְמָחִים, כָּךְ תּוֹרַת כֹּהֲנִים יֵשׁ בָּהּ כַּמָּה מִצְווֹת, כַּמָּה דִּקְדּוּקִין, כַּמָּה קַלִּים וַחֲמוּרִים, כַּמָּה פִּגּוּלִים, כַּמָּה נוֹתָרוֹת, כְּתוּבִים בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים.
16 מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים, מְעוֹלֶפֶת כֹּחָן שֶׁל בְּנֵי אָדָם, שֶׁהִיא קָשָׁה כַּסַּפִּיר הַזֶּה. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר אִי תֵימַר שֶׁהַסַּפִּיר הַזֶּה רַךְ הוּא, בּוֹא וּרְאֵה מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהֵבִיא סַפִּיר אֶחָד בְּרוֹמִי לְמָכְרוֹ, אָמַר הַלּוֹקֵחַ עַל מְנָת לִבְדֹּק אוֹתוֹ נַבְחִין אוֹתוֹ לִשְׁבֹּר מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה קְטַנָּה, נְתָנוֹ עַל הַסַּדָּן, הִתְחִיל מַכֶּה עָלָיו בַּפַּטִּישׁ, נִבְקַע הַסַּדָּן וְנֶחְלַק הַפַּטִּישׁ וְהַסַּפִּיר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא חָסַר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל אִם נִתְעַלֵּף אָדָם בְּדִבְרֵי תוֹרָה וַהֲלָכָה, סוֹף שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם קֶסֶם. וְרַבָּנָן אָמְרִין כָּל מִי שֶׁנַּעֲשָׂה קֶסֶם בְּדִבְרֵי תוֹרָה, סוֹף שֶׁהוּא נַעֲשָׂה בָהֶם מֶלֶךְ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר משלי טז, י: קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲתוֹי חַמָּרַיָּיא גַּבֵּי אֲבוּי לְמִזְבַּן עִבּוּר מִן קִרְיָיתָא הִמוֹנַיָא, יָתֵיב גַּבֵּי תַּנּוּרָא, אִמֵּיהּ נָסְחָא וְהוּא אָכֵיל, אִמֵּיהּ נָסְחָא וְהוּא אָכֵיל, עַד דַּאֲכֵיל כָּל אַצְוָותָא, אָמְרִין וַוי חֵיוָוא בִּישָׁא שָׁרְיָא בְּמֵיעָנֵי דְּהָדֵין, דּוֹמֶה שֶׁזֶּה מֵבִיא רְעָבוֹן לָעוֹלָם, שְׁמַע קָלְהוֹן, מִדִּנְפַקּוּן לְמִזְבַּן טֻעֲנֵיהוֹן, נְסַב חֲמָרֵיהוֹן וַאֲסִיקוֹן לְאִגְּרָא. אֲתוֹן תְּבַעוּן חֲמָרֵיהוֹן וְלֹא אַשְׁכְּחוּן יַתְהוֹן, תָּלוֹן עֵינֵיהוֹן וַחֲמוֹן יַתְהוֹן יְהִיבִין בְּאִגְרָא, אֲזִילוּ גַבֵּי אֲבוּי תְּנוֹן לֵיהּ עוֹבָדָא. אֲמַר לוֹן דִּלְמָא מִלָּה בִּישָׁא אַשְׁמַעְתּוּנֵיהּ, אָמְרִין לֵיהּ לָא מָרֵי אֶלָּא כֵּן וְכֵן הֲוָה עוֹבָדָא, אֲמַר לוֹן וְלָמָּה הִכְנַסְתֶּם בּוֹ עַיִן רָעָה וְצָרָה, אִיפְשָׁר דְּמִן דִּדְכוֹן הֲוָה אָכֵיל, אוֹ עֲלֵיכוֹן אִינוּן מְזוֹנוֹי, לָא, הַהוּא דְּבָרְיֵיהּ בְּרָא לֵיהּ מְזוֹנֵי, אַף עַל פִּי כֵן, אֲזִילוּ וְאִמְרוּן לֵיהּ מִן שְׁמִי וְהוּא מַחֵית לְכוֹן. הַנֵּס הָאַחֲרוֹן הָיָה קָשֶׁה מִן הָרִאשׁוֹן, מִן מַסְּקָן לְהוֹן הֲוָה מַסֵּיק לְהוֹן חַד חַד, מִן נָחֵית לְהוֹן הֲוָה מָחֵית לְהוֹן תְּרֵי תְּרֵי, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה, אֲפִלּוּ טַלִּיתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים. בֶּן בַּיִת אֶחָד הָיָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהָיָה לָמוּד לִהְיוֹת נוֹטֵל קֻפָּה שֶׁל אַרְבָּעִים סְאָה וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם, אֲמַר לֵיהּ כָּל הָדֵין חֵילָא טָבָא אִית בָּךְ וְלֵית אַתְּ עָסֵיק בְּאוֹרַיְתָא, כֵּיוָן שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה הִתְחִיל לִהְיוֹת נוֹטֵל שֶׁל שְׁלשִׁים, שֶׁל עֶשְׂרִים, שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁל שְׁמוֹנָה סְאִים, כֵּיוָן דִּגְמַר סִפְרָא, אֲפִלּוּ קֻפָּה שֶׁל סְאָה לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל, וְאִית דְּאַמְרֵי אֲפִלּוּ סַבְנֵיהּ לָא הֲוָה יָכוֹל לְמִסְבַּל, אֶלָּא אָחֳרָנִין מַעְבְּרִין לֵיהּ מֵעִלָּווֹי, דְּהוּא לֹא הָיָה יָכוֹל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.
פירוש יפה קול על שיר השירים רבה ה׳:י״ד
14 ונגללין היו כספר. ודריש גלילי לשון גלילה ואע"ג דהיו של סמפרינון שהוא קשה מאד כדאמר לקמן מ"מ היו נגללין בנס:
15 וחצובין מגלגל חמה. זה ד"מ כי היו בהירים ומזהירים כאלו היו נחצבין מגלגל חמה:
16 על שם שנאמר ידיו גלילי זהב. והאצבעות בשתי הידים המה עשרה חמשה באחת חמשה בשניה. וכן היו בלוחות אשר מדריש עליהם הכתוב ידיו גלילי זהב חמשה דברות על לוח זה וחמשה על לוח זה. וע"ע בזה המאמר בעין יעקב ירושלמי שקלים פ"ו:
17 המד"א כל הנחלים הולכים אל הים. דדריש ליה במדרש קהלת כל התורה אינה נכנסת אלא ללב אלמא כתיב ים בתורה והיינו תלמוד שהוא חכמה רבה:
18 כך תורת כהנים יש בה כמה עצות כו'. וכן אמר בבראשית רבה פ"ג על סדר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות. אבל שאר חלקי תורה אין אחד מהן שיש בו כ"כ הלכות בזה:
19 סבניה. ופרק במה אשה בירושלמי המטפחות סבנין רברבן ופי' סדין שמתעטפין בה. ולפי שדרך הגדוליה להתעטף בה והוא לא היה כח לסבלה היו אחרים הולכים אחריו ומעבירין אותה דרך עליו והיה נראה כאלו הוא נושאה: